צרור עובדות ו'אילו' אחד

ראשונה . ( על התבטאויותיה בעניין ערביותו של אחד מן הרוצחים היו עדויות וידיעות מרובות , וסימניו של אותו נדרש היו ברורים : אקצנט מיזרחי , טיפוס מיז רחי , עושה תנועות מיזרחיות . בערביותו של אותו רוצח אף היתה 'בטוחה במאה אחוזים / עד שנשתנה ביטחונה . 211 עדותה של העדה הראשית אינה קבילה בדיני ישראל , ואילו היתה קבילה היתה נפסלת לאחר מכן לפי הכלל ש'עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה' ( בבא קמא עג א ;( אבל זו לא יכלה להיות עדות איתנה אף בערכאות של השופטים המאנדאטוריים . השופטים נהגו בה בכבוד יתר , ומבחינה מישפטית פורמאלית לא פסלו עדותה . כך ניתן לאנשי מגמה מעוניינים לטעון , שזי כויים של הנאשמים אינו אלא 'זיכוי מאין הוכחות מספיקות , ' מחוסר עדויות נוספות על עדותה של העדה הראשית . J- רק מתוך דווקנות יכול היה בן גוריון לטעון , שבדיני אנגליה די בעד אחד להרשיע בדיני נפשות , בעוד עיקרו של כל שיפוט הוא בשיקול ערכה המישפטי של העדות , ולא הרי המטרופולין לונדון בקולוניה המאנדאטורית ירושלים , ששופטיה באו לה הישר מארצות כסודאן , ניגריה , סיירה ליאוני ואיי פיג'י . ( 211 עי' 'הירדן' ( ויומוני א '' י אחרים . 1934...  To the book