בן־ציון כץ כאמיל זולה בשעתו

לדמות את המזימה המתוכננת ואת תוצאותיה . ז'בוטינסקי , מן הראשונים שחש בסכנת העיוות המישפטי , ראה לעצמו היתר לגלות את עמדת החשד שלו בציבוריות העולמית , ולדבר בה ברורות אל אנשי הממשלה הבריטית . משנעשו מטווי השקר עבים יותר ויותר לא היסס לעורר את העולם היהודי והבינלאומי לרגישות יתר למערכה המכוונת הנערכת בירושלים בדרך של דיון רשמי תקין , כביכול , לפי כללי המישפט הפלילי הנאות . ראש בית"ר פנה לגופים ולאישים רבים , ובייחוד דיבר את דברו לעיתונות . אם בתחילת הפרשה ביקש להסתייע בקולו ניל ג . ' ה . פטרסון להבטחת מקורות אינפורמאציה על רקעה , ראה בהמשך ההתפתחויות שעליו להטריח את מי שראה בו ידיד , את הציר הלוחם יאשיה וג'בוד להתערב אצל השר ליאופולד אמרי . וג'בוד הוסיף לתת אמון בז'בוטינסקי וברצון פעל למען סטאבס קי , ואף הגיש שאילתה בפארלאמנט מייד עם ה הרשעה בירושלים . עם שחשש ז'בוטינסקי להרחיב דיונים בנושא המישפטי , שמא יפגע בעמדות הסניגורית על ידי גילוין המוקדם , התגבר על ספקו וכתב ( 1934 . 5 . 12 ) אל הסגן הקבוע לשר המושבות , והצהיר לפניו , שאין הנאשמים אשמים , וכן הגיש כתבים רשמיים אחרים . אותו זמ...  To the book