עורכי הדיו מזה ומזה כבר בשבוע השני או השלישי לאחר הרצח החלה מתבהרת התמונה הציבורית בארץ ישראל ללא שיור של ספק , שאומנם רבה ההשתדלות להעלות לגרדום בית"רים , מתלמידיו של ז'בוטינסקי . המישטרה המאנ דאטורית והשילטונות הבריטיים לעצמם עירניים היו ביותר והתאמצו להשיג תוצאות של ממש בגילוי פרשת הרצח - עניין של יוקרה , ואף עניין של תועלת פוליטית , אם הרוצחים הם משנואי הנפש מבית מדרשו של ז'בוטינסקי . לא נסתברה אפוא על דעת הרבים האקטיביות ה'פרטית' והיתירה לעשות להשגת הצדק בדרך החיפוש באותו הכיוון האחד הרצוי ביותר לשיל טונות . הפעילות הסודית בלישכת העיקוב והחקירות מטעם מפא"י , או ה'הסתדרות' הקיפה מאות ואלפים וממילא יצא סודה מחדרי החדרים החוצה . הממשלה לא פגעה בפעילות זו , שלבשה איצטלה של סיוע לסוכנות היהודית המעוניינת בחקירת הרצח של מנהל מחלקתה המדינית , והריהי כצד שלישי במישפט מטעם אלמנת הנרצח . הסוכנות בירושלים גייסה את טובי עורכי הדין לעצה ולטיפול ולייצוג ( ד"ר דוב יוסף , ש . הורוביץ , ד"ר מ . אליאש , ד"ר מ . זמורה , ( ואילו בליש כה המיוחדת בהנהלתו של דוב הוז שותף מחנה גדול של עוקבים וחוקרים ...
To the book