ימי מאסרים

ימי מאסרים תגובת השילטונות על התגובות המאסיביות של אצ"ל היתה אחת כמקובל : מאסרם של עשרות בית"רים וצה"רים , מהם שכבר ישבו אסורים ושוחררו , ובכללם אף מן הוותיקים כד"ר אפריים ואשיץ וד"ר בנימין לובוצקי / אליאב / י . 157 השיל טונות ציפו לעזרה ממשית מצדם של מתנגדי מחנה ז'בוטינסקי , ואומנם זכו להסתייע במידע שהגיע מיהודים , אם לא ממוסדות יהודיים , ולא רק נהנו מגי נויי מעשי 'הטיחר' היהודי , שלדברי אישי הסוכנות כמוהם כ'רוחות עיוועים וטירוף וביריונות , ' ו'אין ברגע זה אסון גדול יותר וסכנה גדולה יותר לישראל ול תקומתו מאשר רוח עיוועים זאת' r n הוועד הפועל של ההסתדרות 'הכללית' כאילו נתן בכרה שפירסם ( 1938 . 7 . 10 ) צידוק לכול פעולה נגד אצ"ל , שהרי התקפותיו של אצ"ל היתה תכליתם 'פנימית' דווקא : שהרי אצ"ל נועד 'להשחית את הנוער , לצודו במהו מות דמים , לעקור מלבו כל מוסר ואחריות , למען הפנות את נשקו פנימה , לשבירת כוח הפועלים ול רמיסתם ברגל ביריונית . ' כל אותו טיעון לא היה אלא כזב , וודאי לא היה בו כדי מתן צידוק לפעולה יהודית ישירה נגד אצ"ל . בן גוריון קבע בכינוס יישו  To the book