לבם ומוחם של בני נוער התגובות אצ"ל המחודש לא פתח במערכות תגובה גדולה , כפי שציפו ממנו רבימ ביישוב ובעם . כגוף חדש , והחייב זהירות יתירה בתחילת דרכו , לא היה להוט לפתוח בפעולות מופלגות , שיסטו אותו מייד מדרך השיטתיות בהדרכה , בהתגייסות ובהתעצמות אל מ צב של חיחם כנעקב וכנרדף — הן מבפנים והן מבחוץ . תקופת ההתארגנות הראשונה צריכה היתה תחילה להבטיח את סדרי הפיקוד , הביטחון הפנימי , הרכש , ולבדוק את האפשרויות לתגובה הלכה למעשה . השאלה שעמדה לפני ראשי אצ"ל בארץ ישראל היתה שאלה לטווח ארוך : לא רק היאך לפתוח , אלא היאך לקיים ולפתח , גוף צבאי , מאורגן ליחידותיו , נושא את עצמו מבחינת כוחו באדם ובנשק , פועל לפי שיטה אחידה ולפי פקודה אחת — ולא לפי החלטות מקומיות או אישיות . אין תימה , שבתחילת התחדשותו לא היה אצ"ל כשר לשמש מנוף לפעולה התקפתית בקנה מידה של ממש . כגוף הנתון למרותו העליונה של המצביא זאב ז'בוטינסקי נתחייב לצפות להוראות ממרחקים , אלא שעל אף האווירה הכללית באירגון ובפריפריה שלו נגד ההבלגה לא באה המיפקדה לכלל הצעה לעשות להפרת ההבלגה . תקנות החירום , שגזרו עונש מוות על נשיאת נשק והקימו ...
To the book