פרק טו מדיניות הספר הלבן

פרק טו מדיניות הספר הלבן למה לנו לדון בענין ארץ ישראל ז כלום אין שביתת נשק קיימת שפ ו תהיה זאת צביעות שוא מצדנו , אם נגיה שקיימת שביתת נשק בויכוח על משמעותו האמתית של המנדט הארצישראלי . מן הדין היה , שתהא קיימת שביתת נשק עד שתחלוף הסכנה המשותפת ) מן הדין היה , שתהא קיימת החלטה נמרצת לכבד את ה"סטאטוס קוו * החוקי , ויהיה גרוע כמה שיהיה — ללא כל נסיונות לנצל את המצב לרעת האופוזיציה י . מן הדין הוא , ששביתת הנשק תהא קיימת — אבל היא איננה . בפרוץ המלחמה , באחד מאותם הרגעים , בהם אפילו בני אדם עשירי נמיון עלולים לסמוך על הזולת ולתת בו אמון עד כדי םנטימנטאליות , קוו המחבר וחבריו לתנועה המדינית , שתוכרז שביתת נשק מידית בין התנועה הציונית לבין משרד המושבות . אמנם' הם דברו על ארץ ישראל כעל המדינה היהודית בה"א הידיעה באותו קול קורא ליהדות העולמית , שנזכר בראשית הספר / אבל זאת היתה קריאת מלחמה : והמסורת המקובלת מחייבת , שאדם יכריז על האידיאל העליון שלו , בתבעו מן הצבור את המאמץ הכביר והקרבנות הקשים ביותר . חכינו , שעוד מעט — ופרשת המלחמה הממשית , פרשת המאמצים והקרבנות תתחיל בשביל היהודים , בתור אח...  To the book