המאכסימאליסם הצה"רי ובית"ר

המאכסימא ליסם הצה"ריובית '' ר אותו זמן ( אמצע ( 1932 כבר נתן אחימאיר את דעתו רק מעט על בית '' ר , וכולו היה נתון לעולם של פעולות כוח - הפגנה מתמדת של רצון החירות של העם כנגד השילטון הזר , בכוח התנדבותם של 'ביריונים , ' אם מבית" ר ואם מחוץ לבית" ר . לא היתה מכוונתם של אחימאיר וחבריו לפגוע חס וחלילה ביוקרתו של ז'בוטינסקי , ואף לא בבית"ר , אלא שכסבורים היו , שז'בוטינסקי עצמו שבוי בידיהם של גרוסמאן וחבריו , ושמתוך רדיפת שלום פנימי עלול הוא לסטות מן דרך הפעולה , שהיא הראויה לו , ולפי השקפתו ודרכו — אף רצויה לו . אין ספק , שאחימאיר וחבריו הכירו הכרה ללא סייג בהנהגתו של ז'בוטינסקי , והרי רק משום כך יכלו להציע ב'כרוז הצה '' ר המאכסימאליסטי , ' שפירסמו ' ) חזית העם / , ( 1932 . 8 . 9 לקראת הוועידה העולמית של הצה'ר בווינה ובוועידת גופה , את 'העלאת הפרסטיג'ה של המנהיג עד כדי מעלת דיקטאטור . ' דומה הדבר , שאף על פי שהכירו יפה את ז'בוטינסקי , עדיין לא הכירו אותו הכרה של אמת . שאר הסעיפים באותו כרוז אינם חשובים כאן ביותר , שה רי הם דנים בהסתדרות ציונית בלתי תלויה , מיל חמה בקרנות , מילחמה באנטי...  To the book