|
|
ז'בוטינסקי במיפנה אל העצמאות צורך השעה היתה ההתעוררות מן ההליכה בתלם הציונות הרשמית . בראש המאוכזבים עמד ז'בוטינסקי , שלא חדל להאמין בסיכויי העתיד הציוני , מכוח שינוי מערכות במחנה הציוני . אי שים אחרים שנתאכזבו הסתלקו מפעילות מדינית בכלל , והיו מהם שהסתפקו בפעילות ציבורית כללית בתחום יהדות הגולה . זאנגביל ניסה לחדש את הטיריטוריאליסם היהודי , ואחרים כסבורים היו , שהגיעה שעתן של מיפלגות גלות , כגון ' פולקיסם , ' או שהשליטו בציונותם סוציאליסט כגורם מכריע ' ) פועלי ציון שמאל' ואחרים . ( ז'בוטינסקי נתכוון לפעולה מדינית חדשה , ברם משהגיע זמן הפעולה נתעוררו בלב הירהורי ספק . משהתפטר מן ההנהלה הציונית , ( 1923 . 1 . 18 ) על שום שהטאקטיקה שלה גוררת 'סכנת ירידה לתנועה / הציונית / ופשיטת רגל למיפעל היהודי בארץ ישראל , ' ואף ראה את עצמו 'כיוצא מן ההסתדרות הציונית' לא נתכוון להיות בחינת טורק בדלת , מסתלק מן המערכה ומסתגר בד'
To the book |
|
|