ציניות

ציניות אומרים , כי מה שמאפיין ביותר את ההסכם האמריקני , ההולך ונכנס למסלולו , הוא היותו הסכם עם יריבי הציונות המושבעים . אין לערב את הבנקאים , שעליהם מדובר , עם דורשי טובתה הנייטראליים של הציונות , בדומה למר מארשאל . מארשאל שייך לאותו מחנה , שמצד אחד לא יצא מגדרו למען ארץ ישראל היהודית , אך מצד אחר ישמח מאוד , אם אמנם תתגשם הציונות , אפילו בהיקפה המלא ביותר , עד להקמת מדינה יהודית ממש . אולם במקרה הנדון , אין מר מארשאל משמש אלא מתווך בין הציונים לבין הצד האחר , הנושא והנותן עמהם ; וצד אחר זה הינו צר אחר לגמרי . רובד זה של היהודים ה"גרמנים" בארצות הברית אינו רוצה , פשוט ובבירור , בהצלחת הציונות . אין דינם כדין דורשי טובתה העומדים מן הצד ואומרים : אין אנו שותפים לאמונתכם , אך אם תשיגו את מבוקשכם — נהיה מרוצים בלב שלם . אין אלה אפילו בגדר משקיפים שווי נפש , האומרים : אין אנו מאמינים בחזונכם הנעלה , ועל כן היינו הך לנו , אם תגיעו בשחיה לחוף מבטחים או תטבעו . אלה הם אויבים גלויים וישרים , המייחלים באורח עקרוני דווקא לכך , שהציונות , בתור שכזאת , לא תגיע לחוף מבטחים , אלא תטבע . הם היו רואים...  To the book