על הבוז

על הבוז א אני ממשיך באותו נושא , שעליו כתבתי בפעם הקודמת במאמרי "בתיבת נוח . " עם זאת חושב אני לי לחובה להודות , שהכותרת "בתיבת נוח" היא תוצאה של נטייתי למתינות ולפשרה . בתחילה הכתרתי את מאמרי פשוט : " גן חיות . " אחרי כן ניצחה המתינות , התפשרתי עם מצפוני ושיניתי את הכותרת . עד כה איני בטוח , שהיטבתי לעשות . על הכותרת להתאים לנושא לחלוטין , ולא בקירוב . לעיתים יש לתת חופש גם לנפש . הנה זה שנים רבות , שאני עצמי מבקש מחברי באותן מערכות עיתונים , שבהן יש לי השפעה : אל תמתחו ביקורת על אישים , בקרו רק את הרעיון ואת התופעות . כדי להיות ישר לב לגמרי , אני מודה שוב , שהסיבה לעצות אלו לא היתה תכסיסית בלבד : הסיבה העיקרית היתה בכך , שלא בכל אישיות ואישיות כדאי להתעסק במאמר מודפס . ישנם אישים , שהדיון עליהם בדפוס הוא בהחלט כבוד בשבילם , שאין הם ראויים לו כלל . בני אדם לא תמיד מבינים זאת . לפעמים מתחילה אישיות זו או אחרת למלא פתאום תפקיד כל כר גדול , עד שהציבור אומר : משמע הדבר , שהאדם מעניין . אין זה משמע הדבר כלל . לעיתים קרובות קורה , שחלל ריק תופס שטח גדול . השטח הוא אמנם גדול , אך הוא בכל זאת...  To the book