פרק ב שיקולים בהעדפת המשא ומתן על הליכים אחרי ם ליישוב קונפליקט תארו לעצמכם את התרחיש הבא : קבוצה של מוסלמים קיצוניים תפסה ארבעה בני ערובה בכירים מאנשי צד"ל , והיא מחזיקה בהם זה ימים אחדים . עד כה לא יצרה הקבוצה מגע עם איש בקשר לבני הערובה . עכשיו היא פונה לממשלת ישראל ומוכנה לנהל איתה , ורק איתה , משא ומתן לשחרורם . בתמורה לשחרור , הם דורשים לשחרר אישים בולטים בארגוני הטרור האיסלמי הכלואים על מעשי טרור בישראל ובארצות הברית , ועוד כחמש מאות מחבריהם הכלואים בישראל ובלבנון . אם לא ישוחררו הכלואים , מאיימת הקבוצה , יוצאו בני הערובה להורג . הקונפליקט ברור : המחבלים מעוניינים בשחרור אנשיהם מהכלא . ממשלת ישראל אינה מעוניינת להוציא לחופשי טרוריסטים , אינה רוצה להיכנע לטרור , אך מעוניינת מאוד בשחרור בני הערובה . כיצד להגיב על התביעה ? האם להיענות להצעת החוטפים ולנהל איתם משא ומתן , או לבחור בדרך אחרת לפתרון הקונפליקט ? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית , שכן , לא תמיד כדאי לנהל משא ומתן . לעיתים רצוי לנקוט בדרכים אחרות לפתרון קונפליקט . לשם קבלת החלטה , יש לבחון את החלופות השונות לפתרון העומדו...
To the book