פרשנות ליטורגית לממצאי בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל שמעון פיין מאז ראשית גילוי הממצאים של בתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל , הכירו חוקרי ההיסטוריה היהודית , חוקרי ספרות חז"ל למקצועותיה , חוקרי התפילה בישראל , ארכאולוגים והיסטוריונים למיניהם , בקרבה ההדוקה שבין אמנות ואדריכלות בתי 2 הכנסת לבין הספרות היהודית העתיקה . המחקר אימץ את השיטות הפילולוגיות היסטוריות המקובלות באקדמיה בכללה , הן לפרשנות האמנות הן לפרשנות הספרות . בשנים האחרונות פותחה שיטה פרשנית בחקר הכנסייה העתיקה , שבאמצעותה מנסים החוקרים לבנות רובד נוסף על גבי הפרשנות הפילולוגית היסטורית , ולנתב את המחקר לכיוון של פרשנות ליטורגית פולחנית . ההתעניינות הרבה בפרשנות הליטורגית קיבלה תנופה לאחר הרפורמה בליטורגיה הקתולית של מועצת הווטיקן השנייה , בשנות השישים למאה העשרים . חוקרי הפולחן הנוצרי , היסטוריונים של האמנות והיסטוריונים של התרבות והחברה החלו לאמץ שיטות מחקר מתחומי מדעי החברה , במיוחד מן האנתרופולוגיה , ולהשתמש בהן בפרשנות חיי הפולחן של הקהילות הנוצריות הקדומות . אבן יסוד של הפרשנות הליטורגית היא ההנחה שהמבנים , האמנות והטקסטים ...
To the book