מבוא

מבוא כשנתבונן בהתנהגותם היומיומית של בני האדם סביבנו , נראה , קרוב לוודאי , שמעטים הם האנשים המנסים לשאול ולהבין בדרך של חקירה את התופעות שבהן הם נתקלים . זאת , על אף שחיי היומיום , ואפילו האדם עצמו , גדושים בתופעות מפליאות . באופן טבעי היינו מצפים שכל אדם יהיה סקרן ועייני וישאף להבין את התופעות שבסביבתו במידה רבה ככל האפשר . ברם , יכולת החקירה והגילוי תלויה במידה רבה בכלים שרוכש האדם במשך חייו לצורך למידתו . אדם חקרני ניכר על פי התנהגויותיו הבולטות . למשל , הוא יפרק תופעה למרכיביה על פי נסיונותיו החוזרים , ישתדל להבין מה עומד מאחורי הדברים , מה מניע אותם , מדוע הדברים הם כך ולא אחרת וכיצד קשור אירוע מסוים לתופעות אחרות המוכרות לו . בעיקר בולטת באדם החקרני שאילת שאלות . התנהגויות מעין אלה שנמנו לעיל נראות לעיתים , למצויים סביב אדם זה , כעקשות וחיטוט מיותרים . נוכל לשאול את עצמנו : האם החקרנות היא תכונה נרכשת ? או אולי להיפך , אולי האדם נולד סקרן והסביבה , בתגובותיה , מדכאת ומכחידה את סקרנותו ? מעקב אחרי התפתחותם של ילדים בנושא של שאילת שאלות חושף לעינינו תופעה מוזרה . הילד הקטן מרבה לש...  To the book