הזמן יקר והמלאכה מרובה

הזמן יקר והמלאכה מרובה היהודים סופרים , כידוע , בין פסח לשבועות 49 ימים הנקראים ספירת העומר . אחד ההסברים לספירה הוא להזכיר לנו שהזמן הוא מצרך יקר ביותר ואין שום הון שבעולם שיכול להחזירו . ספירה של ארבעים ותשעה ימים בשנה מהווה תזכורת לרעיון הזמן היקר במיוחד , כאשר בסוף הספירה מקבלים את חג מתן תורה . כדי להמחיש את חשיבות הזמן , תארו לעצמכם שישנו בנק המעביר לחשבונכם כל יום סך של 864 , 000 שקלים . חשבון זה אינו מתקזז מחשבונות קודמים שלכם , וכל ערב מוחקים את יתרות החוב או הזכות ומעניקים לכם מחדש את הסכום . אני משוכנע שהייתם רצים לבנק ומוציאים מיד את כל הכסף . הזמן דומה לכסף , וכל יום מוענקים לנו מחדש 864 , 000 שניות . הזמן עף כאשר איננו יודעים מה עלינו לעשות ואין לנו מטרות , ואם נכשלנו בניצולו — ההפסד כולו שלנו . הזמן אינו פעולה הפיכה , ואין אפשרות לקחת "על החשבון" או לשלם למפרע . כדי להעריך את משמעות הזמן של חודש אחד , שאל אם שילדה חודש מוקדם מדי ; כדי להעריך את ערכו של שבוע , שאל עורך של שבועון ; כדי להעריך שעה אחת , שאל את האוהבים העומדים להיפגש ; כדי להעריך דקה , שאל את זה שאיחר למטוס ...  To the book