|
|
פרק תשיעי " שפחה כי תירש גבירתה" יחסו של הרב עובדיה יוסף לחוק ולמערכת המשפט הישראלית שני פנים ליחסו של הרב למערכת החוק והמשפט של המדינה : האחד הוא המחויבות לקיום חוק המדינה , האחר הוא איסור ההתדיינות במערכת המשפט של המדינה . נושאים אלו אינם חדשים בתולדות ההלכה , ופוסקי ההלכה דנו בהם בכל הדורות ובכל הפזורות . הדיון של הרב יוסף אינו חורג מאופי הדיון בדורות שעברו , בכך טוען הרב יוסף שאין להקמתה של מדינת ישראל ולקיומה של מערכת חוקים ומשפט ישראלי כל ייחוד מבחינה הלכתית , ולכן יש להפעיל את כללי ההלכה והפרשנות — שהיו נכונים בארצות הגולה במשטר ומשפט נכרי — גם במדינת ישראל . בניסוח הרמנויטי אפשר לומר כי לדידו של הרב יוסף , האופקים של הטקסטים שדנים ביחס כלפי שלטון פוליטי נכרי וכלפי ערכאות של גויים מצד אחד , והמציאות הישראלית מצד אחר , אינם רחוקים זה מזה ואינם דורשים התאמה או מיזוג . אפשר בפשטות להשליך את הטקסט על המציאות העכשווית ללא צורך בהתאמות ושינויים . בהקשרים שונים ומשמעה מתן תוקף הלכתי מחייב לדיני המלך ( או המלכות ) המוטלים על היהודים . היקפה של הלכה זו נידון בתלמוד ובספרות הרבנית לדורותי...
To the book |
|
|