|
|
פרק עשירי : פלורליזם כהסכמה חברתית וכהשקפת עולם אישית הדירן בסוגיית הפלורליזם בעם היהודי ובחברה הישראלית מתרבה ומסתבך . כיצד להגדיר "פלורליזם" כשהשקפת עולם ? לכאורה אין דבר קל מזה : יחס חיובי לריבוי של השקפות עולם ואורחות חיים במסגרת של חברה , או תרבות אחת . כיצד לשכנע שעם ישראל והחברה הישראלית לא יוכלו לשמור על אחדות בלי הסכמה פלורליסטית ? גם בזה אין קושי . דומה כי אפילו המתנגדים הנמרצים ביותר להסכמה זו כבר נענו לה כאילוץ , מפני שאין הם מוכנים , או יכולים , לפרוש מן הכלל . אבל כיצד להגדיר הסכמה פלורליסטית באופן שכל בעלי הדעות המסוימות יוכלו לקבל אותה בלי שתסתור את שאר דעותיהם , אמונותיהם ואורחות חייהם כמות שהן ? על כך כבר נשברו הרבה עטים . אשריהם של אלה שהפלורליזם המיוסד על ליברליזם אינדיבידואליסטי מזדהה עם השקפת עולמם הכוללת . הם יוכלו לשכון בכבוד בגן העדן הארצי של הפלורליזם , עטרות של צדיקים בראשיהם , בלי לשנות דבר לא בעצמם , לא בהשקפת עולמם ולא באורחות חייהם . אבל אין לך גן עדן שנחש אינו מסתתר בעומק סבכיו , סמוך אצל עץ הדעת טוב ורע . גם הפלורליסטים השלמים עלולים להיקלע יום יום למצב...
To the book |
|
|