ברכת־פרדה

והשקפותי התערבו יתר על המירה בכתוב . אני יכול רק לשוב ולומר כי כוונתי הייתה לעורר מחשבה ואולי גם לגרום לשינוי . ואולם על כיוון המחשבות והשינוי עליכם להחליט בעצמכם . כשאנו מראיינים , אנו יכולים להסתייע רק במה שיש בנו . לא עומרים לרשותנו באותה שעה ספרים , שיעורים כתובים , או מישהו התומך בנו . אנו לבדנו עם האדם שבא לבקש את עזרתנו . כיצד נוכל לעזור לו באופן הטוב ביותר ? להלן השאלות הבסיסיות המתעוררות כל פעם מחרש בפגישתנו הראשונה עם המטופל ; . 1 האם נתיר לעצמנו להתגלות כפי שאנחנו , או נסתתר מאחורי תפקידנו , עמדתנו וסמכותנו ? . 2 האם נשתדל באמת להאזין למטופל בכל חושינו ? . 3 האם נשתדל להבין יחד אתו - מתוך אמפתיה וקבלה שלו ? . 4 האם נפרש את התנהגותו במונחי מסגרת ההתייחסות שלו , שלנו , או של החברה ? . 5 האם נשפוט את מחשבותיו , רגשותיו ומעשיו , ואם כן , על פי אילו קני מידה - שלו , שלנו , או של החברה ? . 6 האם נתמוך בו , נעודדו , נמריצו ונאפשר לו להישען עלינו ער שיגיע למצב שיהא מסוגל לסמוך על כוחותיו הוא ? . 7 האם נשאל ונחקור , נלחץ ונדרבן ונגרום לו להרגיש שאנו הננו האחראים למה שקורה , וכי אחר...  To the book