זהו האני האמיתי שלו , כולו , או אף מקצתו ? או שזהו האופן שבו הוא נתפס בעינינו בזמן מסוים , במקום מסוים ובנסיבות מסוימות ? אולי טעינו ? וגם אם צדקנו , גם אם "שפטני " אותו נכונה , האם "שפטני " באותה המירה גם את עצמנו ? האם לא ייתכן שהוא מתנהג כר בתגובה על האופן שנתפס בעינינו או שאנו נתפסים בעיניו ? תלמידים המאזינים ללא התגוננות לראיונותיהם המוקלטים , שואלים עצמם תכופות האם שפטו נכון את המטופל , והאם הייתה בכלל משמעות כלשהי לשיפוטם . גם המטופלים המאזינים באותו אופן לקלטות שלהם , שואלים עצמם לא פעם האם קלטו נכון את אישיות התרפיסט והאם שפטוהו נכונה . מדהים ער כמה יכולים שני המשתתפים בריאיין להתקרב זה לזה כשהם מוותרים על שריון ההגנה שלהם . אז מתחילה ההתמודדות האמיתית , והוויכוחים המתקיימים לעתים כה קרובות בריאיון נוטים להיעלם . באומרי ויכוחים איני מתכוון לאי הסכמה אמיתית או להתנגשות ערכים גלויה . כוונתי לאי הבנות , בלבול , רצון לנצח , השמעת דעתנו מבלי לשים לב אם מאזינים לנו אם לאו , דיבור "אל הפרוטוקול" ולא אל הזולת . נוכחתי לדעת כי ככל שקיימות יותר הפרעות תקשורת , כן מתקיימים יותר ויכוחים ....
To the book