ידידי הטוב , אלי , נפטר פתאום מסרטן כשהיה בן ארבעים . כעבור שנים אחדות הגיעה אלי אשתו , שוש , להתייעצות . היא הייתה נחושה ברעתה להישאר בקיבוץ שבו חיו יחד , ולהמשיך לגדל בו את ילדיה . ואולם לא הייתה מסוגלת להחליט אם להמשיך לעבור בקיבוץ או לחדש את לימודיה , כפי שתכננה סמוך למותו של אלי . ניסינו לבחון את התמונה על כל היבטיה , ולאחר מכן החלה שוש לברר את הפרטים המעשיים הקשורים להמשך הלימודים . לא היה לי ספק מה הכיוון שעליה לבחור . היום אני פוגש כה לעתים בבית הספר למורים ששנינו עובדים בו . כיום היא אדם מקצועי , מיומן ובוגר , ומוצאת סיפוק רב בעבודתה . נכונות להסתכן נכונות להסתכן היא חלק מן החיים . שנים אני אומר לתלמידי כי מוטב שלא ייצאו כלל ממיטתם , אם אינם מוכנים להסתכן . ואולם גם שכיבה במיטה עלולה להיות כרוכה בהסתכנות . אני מסתכן כשאני מדבר בכנות ובגילוי לב ; אני מסתכן כשאני יוזם ; אני מסתכן כשאני עומד כתוקף על דעתי ; ומוזר למדי , אני מסתכן גם כשאני מנסה להימנע מהסתכנות . נתן הגיע אלי לפני שנים רבות . אומלל , מדוכא , בלתי מסוגל להתרכז בלימודיו , בא כרי לברר את הסיבה לקשייו . הוא לא גילה הרב...
To the book