|
|
בפרקי זמן ארוכים קצת יותר מאשר אצל ילדים יותר גדולים ואצל מבוגרים . . III פעילויות התפיסה ראינו שתוצאי שדה נשארים פחות או יותר קבועים בגילים שונים , בעוד שפעילויות התפיסה מתפתחות בהדרגה . כזה הוא המצב לגבי החשובה ביותר בין פעילויות אלה : גישוש בתצורות על ידי תנועות עינים שיטתיות , כשנקודת ההיאחזות ( fixation point ) עוברת באורח שיטתי ממקום למקום . אחד מאתנו ערר עם וין ןנג ( Vinh-Bang ) ( באמצעות הסרטה ) מחקר שבו השוו הנבדקים בין שני קווים אופקיים , אלכסוניים או מאונכים הנוגעים זה בזה בקצותיהם , או בין הקווים האנכיים והאופקיים של דמות בצורת L ( כשהמשימה היתה להכריע אם הקווים שווים באורכם או לא . ( נמצאו שני הבדלים חד משמעיים בין הגבותיהם של בני שש ובין הגבותיהם של נבדקים קשישים יותר . ראשית , נקודות ההיאחזות אצל הילד הן הרבה פחות מדוייקות ומתפזרות על שטח הרבה יותר גדול מאשר אצל המבוגר ( עד מרחק של מספר סנטימטרים מהקו הנדון . ( שנית , תנועות המעבר הלוך ושוב של השוואה בין המקטעים אגב סקירתם הן פחות שכיחות אצל ילדים , יחסית להתקות פשוטות העושות רושם אקראי . בקיצור , הנבדקים הצעירים מתנהגים...
To the book |
|
|