הוא , אלא גם את אלה הנעוצים בעצמים שונים , וכן יכול הוא להכיר בעובדה , כי קשרים סיבתיים בין שני עצמים או בין פעולותיהם מותנים בקיום קשר פיסי ומרחבי ביניהם . למשל בדפוסי ההתנהגות של המצע , של החבל ושל המקל שהוזכרו לעיל ( שלב חמישי ושישי ) ברור כי הילד מאמין שתנועותיהם של השטיח , של החבל או של המקל משפיעות על תנועתו של העצם ( ואין זה משנה מי הוא הגורם להתקה , ( בתנאי שישנו מגע . אם שמים את העצם ליד השטיח ולא עליו , לא ימשוך הילד הנמצא בשלב החמישי במצע ואילו ילד הנמצא בשלב השלישי או הרביעי ואשר לימדו אותו להיעזר במצע ( או שגילה את התפקיד שהוא ממלא במקרה , ( ימשוך בשטיח , אפילו אין עוד מגע מרחבי בינו ובין העצם ,, שהונח עליו . " . III האספקט החברתי של הגבות תחושיות תנועיות אם משווים בין השלבים של הבניית המציאות ובין השלבים של הבניית הסכמות התחושיות תנועיות המאפיינות את תיפקודם של רפלכסים , של הרגלים או של האינטליגנציה עצמה — מוצאים כי קיים חוק התפתחותי בעל חשיבות לא מבוטלת , אשר חל גם על כל המשך התפתחותו האינטלקטואלית של הילד . הסכמות התחושיות תנועיות מופיעות , באופן כללי , בשלוש צורות עוקב...
To the book