הערכות שונות של שטח הקרקעות הראויות לעיבוד

הערכות שונות של שטח הקרקעות הראויות לעיבוד לקראת בואה של הוועדה המלכותית לארץ ישראל עדכנו מומחי הממשל הבריטי והסוכנות היהודית את הערכותיהם כאשר לקרקע ראויה לעיבוד כארץ ישראל . כאמור , המומחים הבריטים טענו שלא נותרה עוד קרקע פנויה הראויה לעיבוד , ואילו מומחי החקלאות והקרקע של הסוכנות ניסו להוכיח , שיש עדיין קרקעות רבות פנויות ממעבדים , ואחרי הכשרה קלה יהיו ניתנות לעיבוד חקלאי . ממשלת ארץ ישראל טענה , כי ליהודים ניתנו הזדמנויות להתיישבות בדרום , אך הללו לא נוצלו . הכוונה היתה לקרקעות שהוגדרו , Settled Land not yet Disposed והשתרעו במערב הנגב ובדרומו . מוסדות היישוב הואשמו בכך שלא ידעו לנצל שטחים אלה . ראשי המוסדות המיישבים לא הכחישו שקרקעות אלו אכן הוצעו לתנועה הציונית , אך עקב טיבן החקלאי הירוד , הקושי בנגישות , פיצולן וחוסר הבהירות באשר לבעלותן , הם סירבו לקבלן בחכירה . נתוני מחלקת הקרקעות הממשלתית באשר לשטח הקרקע הניתנת לעיבוד בארץ ישראל עמדו בסתירה לאלו של מומחי הסוכנות והקרן הקיימת . פקידי מחלקת הקרקעות קבעו ( בדו"ח שיועד גם לאו"ם , ( כי שטח הקרקע הראויה לעיבוד הוא 8 . 76 מיליון דו...  To the book