התגובה הציבורית בארץ על החלטות פאריס

" המלך דוד" הפנה את זרקורי דעת הקהל במערב מהטרגדיה של העקורים באירופה אל השתוללות הטרור . pxn היה זה , כנראה , רקע נוח להשתקת שארית האהדה לציונות באנגליה ולהסתלקותה האפשרית של ארצות הברית מתביעת הנשיא להעלאת המאה אלף . על כן היתה זו שעתו הגדולה של ד"ר נחום גולדמן , אשר מכבר קרא לסוכנות היהודית ליזום תוכנית להקמת מדינה יהודית בחלקה של ארץ ישראל . הוא פנה אל חבריו בהנהלה בקריאה דרמטית לאמץ מיד מדיניות אלטרנטיבית ל"בילטמור . " הוא טען , כי נותרה רק ברירה בין "שלטון בריטי עם מדיניות 'הספר הלבן' לבין מדינה יהודית בחלקה של ארץ ישראל . " התברר , כי רוב חברי ההנהלה היו מוכנים כעת לדון בתוכנית החלוקה . בנוסח שהוצע על ידי גולרמן , נאמר : "ההנהלה מוכנה לדון בהצעה לייסד מדינה יהודית בת קיימא בחלק מספיק של . ' ^ K-w-ps בעד הצעה זו הצביעו עשרה מחברי ההנהלה , אחד הצביע נגד ובן גוריון נמנע . למעשה , גם בן גוריון קיבל את עקרון החלוקה ולדברי הביוגרף שלו , בר זוהר , נמנע בהצבעה רק "למען הפרוטוקול . " שליחותו של גולדמן לוושינגטון הוכתרה בהצלחה : הנשיא ועוזריו קיבלו בברכה את התוכנית החדשה של הסוכנות . אולם...  To the book