|
|
פרק י"ד '' כל השבט הזה" סיפורי חבורה ... אחי ודאי יצאו אל השכונה וישבו למדרגות בית הספר , וסיפרו על ענינים שונים , והחליטו החלטות קובעות גורל . הגדולים , כמובן , שעה שהקטנים יותר היו משוטטים ליד חנויות המכולת הסגורות על מנעול ובריח , עד שהיה אחד ההורים בא ובקריאת שם חולץ את יוצא חלציו מתוך החבורה היושבת על ספסל בחשכה ... ( ישראל לדמן , "כל השבט הזה , " עמ' ( 15 הרצון להשתייך למסגרת חברתית , להיות אחד מ"כל השבט הזה" — מאווי אנושי זה בא לביטויו המובהק בעיצומה של הילדות הגבוהה , דהיינו גיל עשר לערך . בעוד שהילד הקטן , האגוצנטרי , רואה עצמו במרכזו של חוג מבוגרים סמכותיים המגוננים עליו , עם כניסתו לבית הספר הוא מתחיל להצטרף אל חברת בני גילו , השווים לו בכוחם ובערכם . הילדים מקימים לעצמם חבורות , קבוצות , שבטים או כנופיות , שיש בהם חוקים קבועים , סדר ומשמעת . חברי הקבוצה יוצאים יחד לפעולות או למשימות , שכיחידים לא היו מצליחים לבצען . מכאן הבטחון הרב שחש הילד היחיד בתוך קבוצתו : ה"אני" הבודד מוכפל פי כמה ונהפך לחלק מן ה"אני" החברתי רב העוצמה . הילד ישאף להוכיח , כי הוא ראוי להיות חלק מן הקבוצ...
To the book |
|
|