אחרית דבר

אחרית דבר שמו של ספר זה נבחר בזהירות רבה , בהיותו מכוון להביע נבואה שיכולה להשתמע לשני פנים . כפי שציינתי בתחילה , אפשר להבין את קץ החינוך כהבעת פסימיזם חמור לגבי העתיד . אבל , אם הרחקנו לכת עד כדי כך , עלינו לדעת שהספר עצמו מסרב לקבל עתיד שכזה . ניסיתי כמיטב יכולתי למקם , להסביר ולשפר נרטיבים שעשויים לתת לחינוך הבית הספרי תכליות בעלות ערך , כאלה שיתרמו ללמידה מימד רוחני ואינטלקטואלי רציני . אולם לקראת סיום , חובה עלי להודות שאיני בטוח לגמרי שאפילו אחד מהם יעבוד . ברצוני להבהיר נקודה זו . לא הייתי מטריד אף אחד — וודאי שלא הייתי כותב ספר — אילמלא חשבתי שלרעיונות אלו יש כוח ותועלת . אולם הרעיונות מתבססים על הנחות אחדות שבעקבותיהן מתחילה כעת התרבות האמריקנית לשאול שאלות . למשל , ההנחה שעצם רעיון "בית הספר" אכן יחזיק מעמד ; וההנחה שהרעיון של "בית ספר ציבורי" הוא דבר טוב ; ואפילו , ההנחה שעדיין קיימת "ילדות . " בנוגע לעניין הראשון , מדברים יותר מתמיד על כך שבתי הספר הם המצאה שמקורה במאה התשע עשרה וכי מיצו את תועלתם . בתי ספר הם יקרים ואינם עושים את מה שאנו מצפים מהם לעשות ; תפקודיהם ניתנים ...  To the book