|
|
. 3 תחילותיה של זהותעצמית א . םשהק והר ילד אשר גילה זו ; עתו ! כי הוא מסוגל ללכת—הן כשאנשי סביבתו משדלים אותו , הן כשהמ מביחימ לו ןך כה , נראה כאילו הוא נדחף על ידי משהו לחזור על המעשה , למען העונג הצרוף של הפעולה , ומתוך הצורך לשלוט בתיסקוד חדש שהחל בו , ולשכללל . אך כמו כן הוא פועל כשתי בתודעה הבלתי אמצעית של הסטאטוס החדש ושיעור הקומה החדש של "מי שיכול ללכת , ' עם כל אותם מובנים שצירי prrr » rmn התרבותי שלו משוים לכך—לפי ההגדרות השונות : "מי שירחיק לכת , * ' "מי שיהיה מסוגל לעמוד על שלוי / " פי שיהיה זקזף-קומה'י , ' או אולי . מי שיש לשמור עליו & ן ירחיק לכת יותר מדי . * הסיגול העצמי של אחת הנוסחות הנ'ל יכיר'ב של "מי שיכול ללכת , " הטמעת האורח הזה בתוך האני — הריהו אחד מאותם צעדים מרובים בהתפתחות הילד המוסיפים לו להערכה עצמית ריאליסטית ילתר ( בזכות צירוף הנסיבות של חויית כושר השליטה הגופני וחויית המשמעות התרבותית , של התענגות תיפקודית ופרסטיג'ה חברתית . ( הערכה עגמית זו גדילה עד היותה להכרה , כי האני לומד צעדים יעילים לקראת עתיד קיבוצי מוחש , כי הוא מתפתח להיותו אני מוגדר בתוך מסכת...
To the book |
|
|