המדינה בענף הטקסטיל — העדפת הסקטור הפרטי

( כלומר , הרווחים מענף הבניין , ( אלא שעל "כור" הועמסו רוב החובות של הקונצרן המפורק . כמו צעדים אחרים שנעשו בהקשר של הפירוק , גם צעד זה לא העיד על רצון לעודד את הפעילות התעשייתית של ההסתדרות . חלוקת החובות בין שלוש החטיבות 27 של הקונצרן המפורק נעשתה תוך כדי השתתפות אקטיבית של ספיר . אמנם ייתכן שחלוקת חובות זו משקפת נאמנה את החלק היחסי של החובות המקוריים של התעשייה בסולל בונה , וייתכן גם שחלוקה זו מעידה על יכולתו של הלל כהן , שהוצב בראש חטיבת הבניין , לגבות מספיר ומלבון את מחיר שיתוף הפעולה שלו בפיצול סולל בונה . אך בכל מקרה אין לראות בחלוקה זו יצירת תנאים לפיתוח תעשייתי מזורז באמצעות התעשייה ההסתדרות בכלל וכור בפרט . ואכן כור נכנסה לאחר הפירוק למשבר כספי , עמוק וממושך . הלל דן כתב על השפעת הפיצול כך : עוול משווע עשו לענף התעשייתי ... פיזרו את כוח האדם של כור ומינו במקומו אומרי הן . הטילו על התעשייה חובות לא לה עד כדי כך שכלל הצבירה של כל מפעלי כור אינה יכולה לכסות את הריבית השנתית , שלא לדבר על החזרת הקרן ... ספיר איפוא , אחראי יותר מכל אחר לחלוקת ההתחייבויות ולהשארת כור — תעשיית סולל ...  To the book