א. דוגמה פרימיטיבית של השלב הראשון.

ד'אסטילה , אחד החרשים אילמים , שצוטטו על ידי ג'יימס ( פרק , 6 ז מספר , שהוא חשב בילדותו שהשמש היא כדור של אש . תחילה היה סבור , כי יש הרבה שמשות , אחת לכל יום . הוא לא הבין כיצד הן עולות או שוקעות . ערב אחד נזדמן לו לראות ילדים , הזורקים ותופסים כדורים מאירים טבולים בשמן . דבר זה העלה על דעתו את השמש והוא בא לכלל מסקנה , שגם את השמש זורקים ותופסים בצורה זו . אך מי הוא הזורק והתופס ? ואז הניח , שמאחורי ההרים ( העיר סאן פראבציסקו מוקפת הרים ) מסתתר איזה איש חזק מאוד . השמש הוא כדור של אש , שהוא משחק בה , זורק אותה כל בוקר למרומי השמים ותופס אותה כל ערב . הוא היה סבור , שאלוהים ( כלומר , האיש החזק ההוא ) מדליק את הכוכבים לצרכיו , כשם שאנו מדליקים את הגאז . אם נתעלם מן הצורה ההגיונית , שבה מוסר דיאסטרלה את זכרונותיו , הרי הם תואמים להפליא את התשובות שבמקרים הבאים . ואכן , מה שמוטל עלינו לעשות , הוא , להציג לילדים שאלות , התואמות במידה מסויימת במה מן השאלות הספונטאניות שהם שואלים בעצמם . אולם כדי שהתוצאות תהיינה משכנעות , עלינו לעשות עוד משהו . אנו חייבים לראות בתשובות , הניתנות על שאלותינו...  To the book