שהנחל חי , בדיוק כמו שהמדען אומר , כי לתנועה יש תאוצה , " כי "הוקנתה" " לאובייקט וכר . אך לדעתנו , העניין עמוק יותר וכי הילדים מעניקים לתנועה את סימני החיים האופייניים . ושלושה נימוקים חשובים לכך . הראשון , שהשאלות הספונטאניות של הילדים מוכיחות , כי הגדרת החיים היא בעיה המעסיקה אותם , וכי למיזוג חיים בתנועה יש בעיניהם משמעות מקורית . וכך ענה הילד דל בגיל 6 y 2 ביחס לעלים מסוימים : ,, האם הם מתים — ? כן , אךהם נעים ברוח " . נימוק שני הוא , שאחרי השלב השני בא שלב , שבו הילד מבחין בין תנועה ספונטאנית ובין תנועה שהוקנתה לאובייקט מבחוץ ( השלב השלישי . ( הגילים הממוצעים של הילדים שאנו דנים בהם הם , 8—6 בעוד השלב השלישי נמשך בממוצע מגיל 9—8 עד . 12—11 אולם , פרט לכמה יוצאים מן הכלל , הרי רק במשך שלב מאוחר זה מסוגלים הילדים להבחין בין תנועה ספונטאנית ומוקנית r עד אז נחשבת כל תנועה ספונטאנית , ומיזוג החיים בתנועה אינו אלא עניין מילולי בלבד . הנימוק השלישי והאחרון הוא , שמחקר השקפת הילד על העולם הפיזי מאשר את המבוכה השוררת אצלו בין הצד המיכאני והצד הביולוגי . ג . שלב שלישי ורביעי : החיים נראים ת...
To the book