א. השלב הראשון: האדם חושב בפה

וכף , כפי שיקרה לפעמים , יש להציג לו שאלות נוספות בנוגע למלים אלה , עד שיתברר לנו , כיצד "הטמיע" אותן בקרבו . פעמים אין אלה אלא מלים ריקות בלבד , ופעמים הן מכילות תפיסות מסולפות . בדרך זו גילינו שלושה שלבים נפרדים , אשר את הראשון בהם ניתן להבדיל על נקלה מן השאר , והוא מופיע כים 1 ד ספונטאני מובהק . במשך שלב ראשון זה סבורים הילדים , כי הם חושבים ,, בפה . " המחשבה זהה עם הקול . מקומה לא בראש ולא בגוף . מובן , שהמחשבה אחוזה ודבוקה אז בעצמים החיצונים גופא , באופן שהמלה מהווה חלק מן העצמים . למחשבה עצמה אין צביון סובייקטיבי כלל . הילדים בשלב זה הם בגיל , 6 בממוצע . השלב השני , 0 ימךההי 3 ר שלו השפעת המבוגרים . הילד כבר למד לדעת , שאנו חושבים ב"ראש , " לפעמים הוא אף רומז ל"מוח . " אף על פי כן שלושה דברים מצביעים על מידה מסויימת של ספונטאניות בהשקפת הילד . הראשון הוא הגיל : תשובה מסוג זה רווחת לרוב אצל ילדים בגיל , 8 בקירוב . אולם חשובה מזה הרציפות שבין השלב הראשון והשני . ואכן , מקום המחשבה הוא בתשובות הילדים לרוב בתוך הראש , או בעורף , דבר המוכיח את השפעתן של השקפותיו הקודמות של הילד . ולבס...  To the book