|
|
הצדק . ואילו לשוללי האידיאלים — המטרות הן התכלית האחרונה של החינוך . מיספר האידיאלים החינוכיים מצומצם הרבה יותר ממיספר המטרות בחינוך . מועטות יחסית אידיאות יסוד , שמהן ניתן לגזור אידיאלים , שלא כמטרות חינוכיות שמיספרן מרובה ביותר . כל חברה וחברת משנה , כל תרבות וכל מקצוע , כל תכונה וכל כשרון עשויים לקבוע מטרות לשם הגשמתם ולשם הבטחת המשכם . כך גורסים , דרך"משל , ובדין , אף מטרות דידאקטיות , שגם להן השפעה חינוכית נכבדה . מבחינתו של הגורס אידיאות ואידיאלים חינוכיים יש שתי מטרות יסוד פורמאליות ( 1 ) ? ךויברות ( סוציאליזציה ) של החניך ו ( 2 ) אוטונו מיזציה של החניך הדבק באידיאות ובאידיאלים חינוכיים . החיברות הוא ל 1 תנאי להתקרבות אל אידיאת הצדק , והאוטונומיזציה — תנאי להתקר בות אל אידיאת האמת . אבל , למעשה , אין כאן ניגודים , אלא הבדלי הדגשה בלבד . שכן שום אדם ( חוץ מיחידי סגולה מועטים ביותר ) כמעט שאינו מגיע לידי חקיקה עצמית או לידי אימוץ אישי של צווים מגבוה , אלא הוא חי בחברה השואפת להגשמת הצדק 1 וחברה מעין זו לא תתקיים אלא בעזרתם הפעילה ובשיתופם האחראי של הפרטים , המרכיבים אותה והרואי...
To the book |
|
|