פרק ארבעה־עשר

פרק ארבעה עשר הייתי בחדר ההמתנה כשהגיעו דיבס ואמו למרכז בשבוע שלאחר מכן . לבושה הייתי בשמלת משי מודפס . " הביטי אמא " \ קרא דיבס . "שמלה צבעונית יפה . האם אין הצבעים יפים ן ' האם אין השמלה יפה ''? " כן " , הסכימה אמו , "זו שמלה יפה מאד " . " צבעים " , אמר דיבס . "צבעים יפים " . כניסה זו היתד . שונה לחלוטין מכניסותיו הרגילות , השקטות . אמו חייכה ואמרה : "דיבס עמד על כך שנרשה לו להביא אחת ממתנות יום ההולדת שלו להראות לך . האם זד , בסדר " ? שאלה . " כמובן " , אמרתי . ,, אם הוא רצה להביא את המתנה זה בסדר גמור ,, * . הו , הוא רצה בזאת " , אישרה האם . דיבס היה להוט להיכנס לחדר המשחקים . הוא נשא קופסה גדולה שהכילה , כנראה , את המתנה . " הוא יכול להסביר לך מה טיב המתנה " , אמרה האם . "למען האמת , אני מתחילה לחשוב שהוא כבר יודע את כל התשובות לכל השאלות * . וצליל שאין לטעות בו של גאווה נשמע בקולה . דיבס כבר היה בהדר המשחקים . הלכתי אחריו . הוא ישב על דוסן ארגז החול ופתח את עטיפת המתנה . "אני כאן " ! הכריז . "אני כאן * 1 " אני רואה " , עניתי . "ובכן , תרגיש את עצמך כמו בבית " ! ,, לא כמו בבית ! ...  To the book