|
|
פרק שלושה עשר דיבס היה מאושר בשובו לחדר המשחקים בשבוע שלאחר מכן . יכול " להיות שאמא תאחר היום " , אמר . " כן , אני יודעת . היא אמרה לי " , עניתי . " היא הלכה לסדר משהו " , אמר דיבס . "היא אמרה שאני יכול לחכות לה כאן עד שתחזור . היא אמרה שהדבר מסודר אתך ' . " זה נכון " , אמרתי . הוא הסתובב בחדר כשחיוך על פניו . "אני חושב שאשיר " , הודיע . ,, אם אתה רוצה לשיר — שיר " ! אמרתי . הוא צחק . " ואט אני רוצה לשתוק — אשתוק " ! הכריז . "ואם אני רוצה לחשוב — אחשוב 1 ואם אני רוצה לשחק — אשחק ! ככד . בדיוק , מה ז" " כן . ככה בדיוק " . הוא הלך אל כן הציור , הסתכל בצבעים ולקח את צנצנת הצבע הכחול . התחיל לשיר , כשהוא מרים את הצנצנת בידו ומניעה מצד אל צד בקצב : " הו , צבע ! הו , צבע כה כחול ! מה , הו מה לעשות אתה יכול ז אתה יכול לצבוע שמים , אתה יכול לצבוע נהר , אתה יכול לצבוע פרח , אתה יכול לצבוע צפור . כל הדברים כחולים אם תעשם כחולים . הו , צבע כחול ! הו , צבע כה כחול ר' הוא פסע לעברי עם צנצנת הצבע והמשיך : יגלוש . יישפך . " יזלוג . יטפטף
To the book |
|
|