פרק שנים־ עשר

פרק שנים עשר בכל שבוע יש יום חמישי , וגם השבוע שלאחר מכן לא היה יוצא דופן בעניין זה . אולם אותו שבוע לא היה דיבס יכול לבוא לחז ר המשחקים , כי חלה בחצבת . אמו טלפנה וביטלה את הפגישה . כעבור שבוע כבר החלים הילד במידה מספקת ודייק לבוא לפגישה שלו . פניו היו עדיין היורים ומכוסי כתמים , אך בהיכנסו אל החדר הכריז : "כבר אין לי חצבת . אני מרגיש יותר טוב " . " כבר התגברת על החצבת , לא כן ז '' חקרתי , כמי שאינה מאמינה למראה עיניה . ., כן " , אמר דיבס . "התגברתי וגמרתי . בואי נחזור לחדר המשחקים " . בעברנו על פני משרדי הציץ דיבס לתוכו . שני אנשים היו מתקנים שם מכונות הקלטה . - יש שני אנשים במשרד שלנו " , אמר . "רציתי לומר שיש שני אנשים במשרד שלך '' . " כן . הם יעבדו שם בזמן שנהיה בחדר המשחקים " , אמרתי לו . " את נותנת לאנשים אחרים להיכנס למשרדך " ? שאל . " כן . לפעמים אני נותנת * . " מה הם עושים שם ן '' הוסיף לשאול . " הם מתקנים כמה ממכונות ההקלטה " . כשנכנסנו לחדר המשחקים הסיר דיבס את כובעו ומעילו וזרקם על כיסא . יום חמישי האחרון חסר לי ' , אמר . " " כן , אני יודעת . אני מצטערת על שחלית בחצבת ולא...  To the book