|
|
מכתב לקוראי "ידידי מרחוב ארנון" לעיתים קרובות מקבלת אני מכתבים מילדים הקוראים את סיפורי , ואחת השאלות החוזרת כמעט תמיד במכתבים אלה היא : "האם זה היה באמת " ? והנה לא תמיד יכולה אני לענות על השאלה הזאת בחיוב , שכן כשסופר כותב , כותב הוא על דברים שהיו ושלא היו , כי לכתוב ספרים פירושו של דבר לדעת להמציא סיפורים על אנשים שלא היו ועל מעשים שלא היו , אבל להמציא אותם כך שהקורא יאמין שהיו באמת . ולמה מאמין הקורא שהיו הדברים האלה במציאות ושהילדים והאנשים שעליהם מסופר באמת היו , ושהסופר הכירם ? על כך יש תשובה פשוטה ; כאשר סופר ממציא את גיבורי סיפוריו ואת מעשיהם ומעלליהם , הוא חושב עליהם כל כד הרבה עד שהוא יודע עליהם פרטי פרטים אפילו פרטים שאיננו מספר בספר ; כי בשעה שכותבים ספר מספרים רק את המענין על בני אדם ועל מעשיהם , ועל הבלתי מענין שותקים . ממש כמו בחיים — כשמספרים למישהו אחר מעשה שהיה בידידים ומכרים , לא מספרים עליהם את הכל מהתחלה ועד הסוף , אלא רק את מד , שמענין . והנה לסופר היודע על גיבוריו גם פרטים שאינם מסופרים בספר כבר נדמה לו לעצמו שיש לו עסק עם אנשים חיים . בשביל הסופר אנשים שהוא מספ...
To the book |
|
|