סיפור בלשים לילדים

סיפור בלשים לילדים אמיל והבלשימ לאריף קקטנר דומה , שהמחלוקת בין הסופרים והפדגוגים לא תיפסק לעולם . הפדגוגים יעמדו בשלהם ויאמרו , כי אסור לספר לילד סיפורים המלהיבים דמיונו , אסור להזכיר במעמדו את המוות , הגניבה , והרצח . אך הסופר הטוען , כי חיים חיים הם , וצריך לספר לילד על החיים — וסופו להכירם ממילא , ובצורה גסה יותר , אם לא יספרו לו בצורת סיפור יפה — יצליח תמיד אצל הילד יותר משיצליח הפדגוג הדואג בראש וראשונה למוסר השכל שביצירה האמנותית . והרי גם המעמיקים שבפדגוגים יודעים , כי שונה ראיית הילד מראייתנו אנו — וכל דבר המוגש לו , אם הוא עשוי בטעם , עלול לעורר רגשותיו הטובים דווקא . ג'ורג' דיהאמל מספר בספרו "משחק ושעשועים : " "שבנו מטיול , אני , אשתי ובננו הקטן . עברנו ליד בית הקברות . — מה שם מעבר החומה — ? שאל הילד . — רוצה אני לראות . הססנו רגע . האם להראות לו את שדות המוות ? ואיד נשיב על כל השאלות שתתעוררנה במוח הקטן 1 אולם באין ברירה הרימונו את הילד . והוא הסתכל שעה ממושכת בבית הקברות שמאחורי החומה . — מה אתה רואה — ? שאלה האם . — גן יפה — ענה הילד . " אלו הן ההפתעות , שהילדים מפתיעים ...  To the book