חינוך למוסר הוא אבטיפוסי לחינוך לערכים

מוסרי או לאו . לאנשי הבהרת-ערכים , כפי שראינו , כמה נימוקים רציניים נגד שיטה זו . אפשר גם להטיל ספק בזכותו המוסרית של המורה להתערב בצורה כלשהי בשיחות ילדים בשאלות מוסר . גם מי שאיננו חסיד של טענה זאת איננו יכול לפסול את הלגיטימיות שלה . אך אין להתעלם מן העובדה , כי השיחה הקבוצתית והאינטראקציה בין ילדים לבין עצמם הם עיקרה של שיטת החינוך המוסרי לפי קולברג . מה שנשאר מביקורתו של צבי לם היא טענתו הראשונה , כי השיטה של קולברג לקויה מבחינה מוסרית והיא תובעת מהמחנך להיות שקרן וצבוע . חל ק גדול מעוקצה של טענה זו ניטל ממנה לאחר שמתברר , שעיקר תפקידו של המורה הוא לשאול שאלות מעוררות ויכוח ולהבהיר נימוקים מסוימים של ילדים ולא להביע במישרין את דעתו שלו . אפשר לטעון שגם אותה התערבות מעטה יחסית ועקיפה של המורה ברמה שהיא למטה מרמתו איננה מוסרית . קשה לפסוק הלכה בסוגיות פילוסופיות מעין אלה . מכל מקום נראה לנו , שאין זו טענה מוסרית כה כבדת-משקל . אין לראות כיצד ניתן למחנכים - בעיקר מחנכים של ילדים צעירים - להימנע לחלוטין מלהשתמש ברמות אינטלקטואליות ומוסריות שאינן הרמות שלהם . שקר וצביעות ודאי שאין כאן ...  To the book