אינדיבידואליזציה — העיקרון הפסיכולוגי המכריע בחינוך

( א ) לפי נסיתם המוקדם של הילדים בבית-הספר היו רק שתי אפשרויות : משמעת קפדנית או מהומה . הם לא הכירו אפשרות שלישית ולא היו מוכנים לה , ובסופו-של-דבר העדיפו את שליטתו הסמכותית של המורה . ( ב ) גם למורים , לפי בארת , היתה תפיסה קוטבית של בית-הספר : נוקשות סמכותית או חופש יצירתי . אך שתי הדיכוטומיות - של הילדים ושל המורים - היו מנוגדות וגרמו לכשלון . מסקנתו החשובה של בארת היא , שתפקידו של המורה בחינוך הפתוח איננו תפקיד נוח של הסתלקות מסמכות והענקת חופש לילדים . הסתלקות כזאת עשויים הילדים לתפוס כחולשה ולנצלה לרעה . תפקידו האמיתי של המורה הוא לעזור , להדריך , לארגן , להיות פעיל , אך באורח שונה מהמקובל . ואמנם יש עדויות מספיקות גם לכך , כי בהימצא תנאים חינוכיים נאותים שמחים ילדים להיפרד מבית-ספרם המסורתי והם לומדים ברצון בסביבה חינוכית פתוחה . ילדים ובני-נוער עירוניים רבים בארץ שמחו להתקבל לבתי-ספר קיבוציים שבהם היה לימוד יותר עצמי ועצמאי , יחסים בין מורים לילדים יותר חופשיים , למידה בשיטת הנושאים , וכר . שנים רבות לאחר גמר לימודיהם הם נשאו ונושאים עמם נסיון זה כחוויית נעורים שהעשייה את חייה...  To the book