האדם שואף להגשמת מלוא הפוטנציאל שבו ("מימוש עצמי")

חדורה עכשיו תנועה זו גישה ערכית אנארכיסטית . סיפוק אישי מסוג "כאן-ועכשיו" קודם לכול , לעתים ללא רגישות כלשהי למסקנות הנובעות מגישה זו לגבי הזולת ... בדברו על הרלבנטיות בחינוך מציין ברונר , כי למושג זה שני מובנים שונים : האחד הוא מובן חברתי , המתייחס לבעיות החמורות של העולם המודרני ולחיפוש אחר פתרונות מתאימים ; המובן השני הוא אישי . מה שלומדים חייב להיות "משמעותי" בשביל הפרט - מעניין , מרגש , נוגע אישית לבעיותיו . אין , לדעת ברונר , לוותר בכיתה על הרלבנטיות החברתית לטובת הנאה אישית . נטייה כזאת קיימת כנראה בחוגים מסוימים של אנשי תרבות-הנגד . התופעה השנייה , המנוגדת , הנפוצה בין צעירים בימינו וגם היא יונקת במידה רבה את השראתה מהפסיכולוגיה ההומניסטית , מתבטאת בנטייה למיפגש חברתי , לחיי צוותא , להקמת קומונות , להתמזגות עם כלל יותר גדול . דומה שבנטיות אלה - עם כל ההטרוגניות ואי-היציבות שבהן - מוצדק יותר לראות את השפעתה הלגיטימית של הפסיכולוגיה ההומניסטית , כפי שדבריה הבולטים של תנועה זו היו רוצים בה . האדם שואף להגשמת מלוא הפוטנציאל שבו " ) מימוש עצמי ( " ברעיון המימוש העצמי , שהוא בלי ספק ...  To the book