ההשתמעויות החינוכיות מתורת פיאז'ה

החדשה לשנות את המיבנה הקוגניטיבי הקיים . אם הרשמים הנקלטים כתוצאה מהאינטראקציה עם הסביבה תואמים את המיבנה הקוגניטיבי הקיים , הוא לא ישתנה , כלומר לא תתרחש למידה חדשה ; ואילו במקרה שאין הם מתאימים כלל למיבנה הקיים , לא תיתכן הטמעה של הרשמים . מכאן שהסיטואציה האופטימלית להתפתחות ולמידה תכלול הן אלמנטים קבועים ומוכרים והן אלמנטים חדשים ומגרים , המערערים את האיזון הקיים . על כן רואה פיאז'ה בתהליך ההתאזנות תופעה פסיכולוגית חשובה יותר מאשר במצב האיזון היחסי : ההתפתחות אינה אלא התאזנות מתקדמת ... את איזונם של מיבניההכרה יש לראות כפיצוי ( קומפנסציה ) של ההפרעות החיצוניות על-ידי פעילויות היחיד , המשמשות תגובה על הפרעות אלו " . האיזון הפנימי היחסי המושג על-ידי הילד ברגע נתון בחייו מופר אפוא עלידי האינטראקציה בינו ובין סביבתו - הסביבה הפיזית והחברתית . באינטראקציה עם הסביבה הפיזית נתקל הילד בקביעות בגירויים ורשמים , שאינם מתיישבים עם נסיונו הקודם , והדבר גורם לו מבוכה ; ואילו באינטראקציה החברתית הכוונה היא , בעיקר , למגעו של הילד עם ילדים אחרים ואנשים אחרים , שבמהלכו הוא נתקל בדעות וגישות שונות מ...  To the book