|
|
א מבוא : חינוך וחברה למן שלהי שנות ה50- אנו עדים , כמעט בכל העולם , לתסיסה חינוכית עמוקה הנמשכת והולכת ללא הפסק עד ימינו . עולם החינוך בתקופתנו מוצף פרסומים ומחקרים לאין-שיעור , נערכים ניסויים למכביר , רעיונות של רפורמות מנסרות בחללו , ובמידה מסוימת מתחוללות גם תמורות של ממש בתחום המעשה החינוכי — ללא אח ודוגמה בתולדות החינוך . בקווים כלליים ביותר ניתן להבחין , בתנועה חינוכית תוססת ועניפה שלוש מגמות עיקריות : ( א ) המגמה הקוגניטיבית והטכנולוגית , שהתחילה בסוף שנות ה , 50- הגיעה לשיאה בשנות ה , 60- והשפעתה בימינו ירדה במידה ניכרת . בגילוייה הקיצוניים משקפת מגמה זו גישה פראגמטית-חומרנית לחיים . ( ב ) המגמה ההומניסטית-הפרסונלית , אשר בשנות ולזה ותחילת ה60- קולה נשמע עדיין צנוע ומבויש , אך עד מהרה עלתה-וגברה , ונהיתה בימינו יותר ויותר דומיננטית באקלים הרוחני החינוכי . מאפיינות אותה הנטייה הגוברת להחשבת ההיבט הערכי של החינוך , רגישות לצרכיו האישיים של החניך , הדגשה מחודשת של הגורמים הלא-קוגניטיביים וכד . ' שתי המגמות האלה , עם כל ההבדלים שביניהן - משותף להן הנסיון לפתור את הבעיות הדוחקות של ...
To the book |
|
|