תרומת תורת הגשטאלט לסוגיית הסתירות והניגודים.

של זו וגם של זו . תשובתו יוצאת מגומגמת ומבולבלת . הבן רוצה תשובה חד משמעית ואומר : "אלך לשאול את גדעון : הוא בטח יודע . " האב נעלב , מרגיש שבנו מעריץ את גדעון - את החלטיותו , את "ידענותו / ' את בטחונו - ובז לאביו וללבטיו האין סופיים . אך מה לעשות - ותשובתו של גדעון כמוה כחצי אמת , וכידוע אמיתות למחצה גרועות לפעמים משקרים . יש הטוענים אמנם , שתשובות בהירות וחד משמעיות מתאימות לילדים , גם אם הן אינן משקפות את כל האמת , אולם אם נאמץ גישה זאת הרי נחזק אצלם במו ידינו דפוסי חשיבה של "או ... או . " בשיחותי עם מחנכים , אני מוצא את עצמי לעתים קרובות בתפקיד האב הזה . לגבי כל שאלה אני מגלה פנים לכאן ולכאן ; אני משתדל לסייע למחנך לשקול דרכי פעולה אלטרנטיביות , ולבחון מעלותיהן ומגרעותיהן ; אני מתייחס אל הסתירות כאל דילמות , אשר בהן הבחירה איננה בין פתרון ערכי ופתרון לא ערכי , אלא בין שני פתרונות ערכיים . גם אם בסיטואציה מסוימת הוא חייב לבחור - כלומר להעדיף ערך אחד - חשוב שבטווח הארוך לא יתכחש לאחר , שהמכלול יקיף את שניהם . לא פעם אני חש , שהמחנך המתייעץ אתי יוצא מאוכזב , כמוהו כאותו ילד בסיפורו של ...  To the book