|
|
מילוליים של העבר הררווק . הדמויות המשמעותיות מהעבר זוכות להתייחסות כאן ועכשיו : העיקר לא בפרשנות השפעתן , אלא במודעות לתחושות שהן מעוררות בזה הרגע . המטופל לא רק ידבר על מותו של אדם יקר לו , אלא יחוש את הכאב , השכול והבדידות הכרוכים באובדן . הוא לא רק יספר על שנאות מימים עברו , אלא יתנסה בהן רגשית מחדש במלוא עוצמתן . זה עלול להיות תהליך כאוב , אולם בדרך עבודה זו טמון סיכוי לעבד את הרגשות הללו ולהשתחרר מהם . עם התקדמות התהליך התרפויטי , המטופל סוגר גשטאלט אחד ! אחר תופס את מקומו במרכז הבמה והמטופל עובד גם על סגירתו , וכך הלאה - עד אשר יהיה פחות עמוס מטענים של תבניות בלתי סגורות , המפריעות לו בחייו . ואז נשאלת השאלה : "עכשיו הקליינט למד לעמוד על שתי רגליו - ומה הלאה ? האם זאת כל המטרה של התרפיה " ? במשך שנים , היתה זו שאלה שהגות הגשטאלט התעלמה ממנה , ואין פלא שהתורה רכשה לעצמה שם של אגוצנטריות לעילא . אולם בשנים האחרונות חל מפנה והחלו להינתן תשובות יותר מספקות . בדאון כותב אודות מטרת התרפיה : "לאחר מכן , הוא בוודאי ירצה לנוע ; ולא רק לנוע ממקום מסוים אלא לנוע אל ... המטרה שלו עשויה עתה ל...
To the book |
|
|