מערכות פתוחות

או בגלל התנגשות שהיתה לו עם המורה או בגלל כל גורם בודד אחד . לרוב קיימת רשת סבוכה של השפעות הדדיות ואין כלל בהירות - מהי סיבה ומה תוצאה . לפעמים ה"תוצאה" - כלומר הירידה בהישגים הלימודיים - יכולה בעצמה להיות "סיבה" לחיזוק אותה מגמה . זה יכול לקרות , למשל , כאשר התלמיד זוכה לרווח משני מ"כשלונו , " כגון יתר תשומת לב או התקבלות בחבורה אנטי ממסדית בכיתתו . כאשר חוקרים מביעים צערם על אי יישום מחקריהם , אין הם מודעים לרוב לפער בין מחקרי "סיבה אחת - תוצאה אחת" לבין עולם המציאות החינוכית . מחקרים רבים מצטיינים מבחינה עיונית , אולם אינם משכנעים את איש המעשה . כאשר החוקר נוטה להאשים בכך את שמרנותם של המורים , כדאי לו להיות מודע גם לחלקו הוא באותו פער . לא כל החוקרים , כאמור , משתעבדים לשיטות המחקר המיושנות . אנחנו עדים להתחדשות בחשיבה מדעית תוך ניסיון למצוא תשובות לאותן הדילמות שתוארו לעיל . ברצוני להביא שלוש תיאוריות המבוססות על ראייה הוליסטית של תופעות אנושיות . אביא בתמציתיות את תיאוריית המערכות הפתוחות , כפי שזו מותאמת לארגונים אנושיים : את תיאוריית השדה -מיסודו של קורט לוין - מתחום מדעי ההתנ...  To the book