תורתו של פריירה במבחן מציאותנו

ואילו האחרים אינם 'שייכים למועדון הזה ' ? איך אוכל לקיים דיאלוג ללא פתיחות מתמדת לתרומתם של כל בני שיחי ? איך אוכל לקיים דיאלוג אם אני וורד למקומי הבכיר בו , שמא אחר יתפוס את מקומי ? אכן - במפגש של אמת אין חכמים וטיפשים : יש רק בני אדם , המשתדלים ביחד ללמוד יותר ממה שהם כבר יודעים 13 / ' התנאי השלישי הדרוש לקיום דיאלוג הוא אמונה באדם ובכוחות היצירה שלו . אמונתו של אדם בזולתו לא תהיה נאיבית ; חשוב שיהיה מודע לעיוותים של ניכור הכולמים כוחות אלה . אולם הכרה זו רק מחזקת אמונתו , מציבה לו אתגר לעבוד ביתר שאת למען לידתו מחדש של אותו אדם מנוכר תוך כדי השתתפותו במאבק המשחרר . "ללא אמונה באדם / ' כותב פריירה , "אץ וה דיאלוג אלא 'פארסה' המתנוונת למעין מניפולציה פטרנליסטית . " אין דיאלוג ללא תקוה . חוסר תקוה כמוהו כשתיקה , בהכחשת העולם , כבריחה ממנו . אין זו כמובן תקוה של "שב ואל תעשה . " לפי דבריו של פריירה , "ככל שאני נלחם , מניעה אותי התקוה , ואם אני נלחם כשתקוה בלבי , אני מסוגל גם לחכות . אם השותפים לדיאלוג אינם מצפים לתוצאות חיוביות ממעשיהם , יהיה המפגש ביניהם ריק ועקר , ביורוקרטי ומשעמם . "...  To the book