8 מיתוס ההוויה נתפסת בכל חוש אחר" ( ט . ( 52 B הרי זה היש הטרנסצנדנטי , "העומד בעינו לעד" מעבר לזמן ולמקום ; אינו ניתן להכרה אלא למחשבה הטהורה בשיא 5 התעלותה . מן הצד השני קיים משהו "קשה ומעומעם , " גם הוא מחוץ לתופעות ולזמן : " החלל" חסר הצורה והגבולין ( פיל , ( 23 0 התוהו , החומר ההיולי , הנתון בתנועה מתמדת , בלא כיוון ותכלית , "בית הקיבול" לכל אשר התהווה ועתיד להתהוות . אינו נתפס לא למחשבה ולא לתחושה ; ניתן לעמוד עליו רק בעקיפין ; "אנו מביטים אליו כבחלום" ( ט \( 52 8 בין שני הקצוות , בין העליונים לתחתונים — העולם המתהווה וכלה , עולמם של היצורים החיים , עולמנו . כבר במיתוס הקדום מסופר , כי הכול נוצר מזיווגם של שמיים וארץ ; הרוח היוצר הוא היסוד האבהי ; החומר ההיולי שמתוכו נברא העולם — היסוד הנקבי האמהי ( ט . ( 50 D כל מה שקיים בעולמנו יש בו מן הנצח והחולף , מן העומד בעינו הזהה עם עצמו ומן המשתנה תמיד , ממה שיש לו צורה ודמות וממה שזורם בזרם תדיר של חסר הגבולין ; הוא "צורה אמצעית של מציאות ממוזגת" ( ט ^ . ( 35 עולם ביניים זה , בניגוד ל"יש המושלם" שבעליונים ול"חלל" שבתחתונים , נברא "יש מ...
To the book