|
|
חלק בלתי נפרד מהגותו של אפלטון . אכן , יש מימד של אמת , שאינו מתגלה במישרין בלשון של מושגים , כבמשל המערה . באמצע הדיון מספר אפלטון מיתוס , המאיר באור חדש כל מה שנאמר עד כה ומשמש יחד עם זה מוצא לשלב חדש של העיון ; מפעם לפעם חוזר אליו השיח , מפרשו מחדש ומתפרש ממנו מחדש . או שהמיתוס בא בסיומה של חקירה ודרישה ומגלה את הפן הטראנסצנדנטי , את המשמעות המטאפיסית של הסוגיה . הסמל — רב משמעי מטבעו ; הוא מבטא את ריבוי הרבדים , מגוון ההיבטים , שפע הפירושים של היש . לשון הסמלים — הרי זו גדולתם וםכנתם פיתוים של המיתוס והשירה . אדם מוצא עצמו שבוי בקסמם כמו בחלום ; כל זמן שהחלום נמשך , פועל הקסם , והכול נראה בהיר ונהיר ומוסבר . אבל כשמתעוררים מן החלום , תיגוז , על פי רוב , הוודאות ; שכן גדול הנמשל מן המשל , ויש פרכות וחידות וסתירות שהמשל אינו פותרן . ושוב מתחוור לו לאדם , שאיננו יודע ; עליו לחזור אל 5 כחונה של הפרוזה , אל לשון המושגים המדויקים , ולהתקדם צעד אחרי צעד , מן הפשוט אל המורכב , מן המוחש אל המופשט , בהקפדה על חשיבה שיטתית ומבוקרת , ותוך כדי מודעות על גבולותיה ( מד 264 A ואי 275 C ; ' ואי ( '...
To the book |
|
|