ידידות ושבח

ידידות ושבח איי נורת דשירה הערבית דחשיבה את השבח ( ולצידו את הגנאי ) כאחת מתכליותיה החשובות של השירד . חלק גדול משירי דחול דיו איגרות שיריות שהמשוררים שיגרו לפטרוניהם ( או , כמו במקרר של שמואל דנגיד , לבני חסותם ) , לעמיתיהם המשוררים , לידידי נפשם , לקרובי משפחתם וליריבידם . באמצעות שיר דאיגרת דיללו נדיבים , גינו קמצנים , טיפחו קשרי ידידות , ביקשו בקשות , אמרו דברי תוכחד , תודה או התנצלות , שימחו חתן וכלה , או לדבדיל , קוננו על מתים וניחמו אבלים . השירים האיגרתניים תופסים חלק נכבד בדיואן שמואל אנגיד . דוא כתב לראשי ישיבות ולדיינים , למשוררים ולידידים , בספרד , וכן בבבל , במצריים ובצפון אפריקה . עם יצחק אבן כילפון , מ'טורר נודד ומר נפש , החליף שירים ואף תמך בו בכספו . שלמד אבן גבירול , בן דורו דצעיר של דנגיד , כתב לו שירי שבח , אך אין בידינו שירים שזטלח אליו הנגיד . כן ידועה התכתבותו השירית של דנגיד עם דמשורר יוסף אבן חסדאי . הלה שלח לנגיד שיר ( דידוע בשם " שירה יתומר", כלומר , מיוחדת במינד ) שעיקרו בקשד מן דנמען כי יפרוש חסות על שני אחים יתומים , פליטי קהילה שתרבד . דנגיד ענד בשיר - תא...  To the book