|
|
פרק שלישי הוועדה הבין משרדית לשיפור אתרים היסטוריים " בשים לב לקשרים ההיסטוריים האמיצים בין ישראל וארצו שהתבטאו בתקומת 2 מדינת העם העתיק במולדתו החדשה נושנה . " שאיפה זו עלתה בקנה אחד עם שאיפותיהם של המופקדים בממשלה על פיתוחה וקידומה של התיירות , שביקשו לנצל לצורך זה את ייחודה של הארץ בריבוי עתיקותיה , שכן "העבר ההיסטורי של הארץ ועתיקותיה מהווים ויהוו את כוח המשיכה הגדול ביותר לתיירות יהודית ולא יהודית . יש צורך משום כך לשמור על הערכים האלה לא רק בתור נכס תרבותי של העבר , אלא בגלל שבשטח זה מונח גם 3 כוח התחרות שלנו העיקרי לגבי יתר ארצות התיירות . " ייבין , שעמד על הבעייתיות העקרונית שמעמידים העימות בין צורכי השימור לצורכי הפיתוח וקביעת אופיו של השימור , קביעת סדרי עדיפויות וכדומה , ביקש כי את ההכרעות בעניינים אלו תקבל ועדה בין משרדית רחבה שהמלצותיה ינחו את מדיניות הממשלה , ועליהן "יוכלו אחר כך אגף התכנון ומחלקת העתיקות להסתמך 4 בהטלת מרות מוחלטת על כל מתכנני פעולות פיתוח . " עם הנושאים שהעלה ייבין עוד בשלהי 1949 וביקש כי הוועדה תעסוק בהם נמנה עניין קביעת מדיניות שימורם ושמירתם של האתר...
To the book |
|
|