פרק יב עברה לשמה

פרק יב עברה לשמה פנומנולוגית , קודם לאפיון המבעים של רעיון זה בהגות של ראשית החסידות . גרשם שלום , במאמרו הידוע "מצווה הבאה בעבירה , " סוקר את האנטינומיזם והניהיליזם השבתאי והפרנקיסטי בהקשר של זמנם , וכן כפתח למהפכה ההיסטורית של ההשכלה והחילון . שלום קובע נחרצות כי היחס החיובי לעברה ול"מעשים זרים , " שהפך לאחד המאפיינים המהותיים של השבתאות לגווניה , יסודו בראש ובראשונה בצורך של המאמינים להצדיק את המרתו של שבתי צבי ואת התעכבותה של הגאולה החיצונית . התשובה הפרדוקסלית שניתנה להמרת המשיח ולעובדה שהגאולה עדיין אינה ניכרת הייתה מבוססת על הרעיון הלוריאני של העלאת הניצוצות מבין הקליפות . הטענה הייתה , כי הגאולה תושלם אך ורק משיחולצו כל הניצוצות , וכי בזמנם יש לפנות דווקא אל הניצוצות השקועים בעומקיה של הטומאה , הווה אומר בקרב אומות העולם . כך הוסברה התנהגותו של שבתי צבי כירידה צורך עלייה . תפיסה זו הייתה מוסכמת על השבתאים כולם , והדעות ביניהם היו חלוקות רק בנוגע לשאלה האם זהו תפקידו הבלעדי של המשיח , או שמא זוהי דרך לכלל העם . רעיון העלאת הניצוצות השבויים בקליפות הפך את העברה לציווי אלוהי חדש ש...  To the book